כפיית החזרה, או Repetition compulsion, מתארת תגובה אנושית שמטרתה להגן על האדם מחוויות וזיכרונות טראומטיים מהעבר שהודחקו ונשכחו לכאורה.
קרה לכם שחזרתם שוב ושוב על אותה פעולה שמובילה לתוצאות מכאיבות? את המונח טבע זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, והוא מתאר תופעה שבה אנשים חוזרים באופן לא מודע על חוויות, פעולות או אירועים שגרמו להם סבל בעבר.
החזרה הכפייתית אינה מודעת ומטרתה לשחזר חוויה ילדותית מכאיבה במטרה לתקן אותה. החוויה האקטיבית של מה שנחווה בעבר באופן פסיבי יוצרת תחושת שליטה.
תאורטיקנים רבים רואים בתופעה תגובה לא אפקטיבית, הרסנית ונוקשה המובילה למצוקה או לקיפאון, אך ישנם תאורטיקנים, ביניהם ביון (Bion), הרואים בכך סימן לתקווה, סקרנות ורצון לשינוי.
התופעה מתרחשת בכל גיל ובחיי היומיום. לדוגמה, ילד שמתחבר שוב ושוב לאותם ילדים שדוחים או מעליבים אותו, למרות אזהרות ההורים. נערה שמתאהבת בנערים שנפרדים ממנה אחרי זמן קצר. נער שמוותר בכל פעם שנתקל בקושי ולא מאמין ביכולתו להתגבר עליו. אישה שמאחרת שוב ושוב לכל מקום.
שינוי דפוס החזרה הכפייתית כהתנהגות לא מסתגלת נעשה לרוב בעזרת מטפל מקצועי. המטפל שואף להעלות את מודעות המטופל לחזרתיות ולהתנהגות שגורמת סבל. בטיפול, כמו בכל מערכת יחסים, מתקיים שחזור של יחסי האובייקט המוקדמים של המטופל, מה שמאפשר התבוננות ובחינה שלהם. בהמשך נחקור את הגורמים לחזרה הכפייתית ונקבע נקודות מבט והרגלים חדשים.
לפרטים נוספים מוזמנים ליצור קשר