טראומה ופוסט-טראומה
על פי הDSM5 טראומה טראומה היא ארוע קשה שמורכב משני חלקים עיקריים, החלק הראשון הוא הרגע המפחיד עצמו שבו האדם חש שחייו או חייהם של אדם אהוב נמצאים בסכנה ממשית, או שיש איום על שלמותו הפיזית או הנפשית, והחלק השני הוא תחושת חוסר האונים שבה האדם חווה פחד עז לפעמים עד כדי אימה ומרגיש שהוא לא יכול לברוח להציל את עצמו או את יקיריו מהמצב חשוב לדעת שכולנו עלולים לחוות טראומה במהלך החיים, זהו אירוע מטלטל אבל רוב האנשים מצליחים להתגבר עליו לבדם או בעזרת טיפול מבלי שיתפתחו תסמינים ארוכי טווח. פוסט-טראומה פוסט-טראומה מתפתחת לאחר חשיפה לאירוע מסכן חיים כגון פציעה קשה, פגיעה מינית, תאונה או אירוע אלים, החשיפה יכולה להיות ישירה כאשר האירוע קרה לי, עדות ראשונה כאשר ראיתי את זה קורה מול עיניי, או עקיפה כאשר שמעתי שזה קרה לאדם קרוב אליי .
לאחר האירוע טראומטי מתפתחים מספר תסמינים שמשפיעים על התפקוד היומיומי שלהם. חודרנות - כשהעבר פורץ להווה הזיכרונות מהאירוע חודרים לחיים היומיומיים ללא שליטה, תמונות מחשבות ותחושות פתאומיות ועוצמתיות מהאירוע מופיעות בלי התראה מוקדמת, סיוטים חוזרים מתרחשים ביום או בלילה ומקשים על השינה, לפעמים יש תחושה שהאירוע קורה שוב כרגע במה שנקרא פלאשבקים, ובמקרים קיצוניים אפילו יכול להתרחש אובדן הכרה זמני, כל אלה גורמים למצוקה נפשית עזה שמלווה את האדם לאורך היום הימנעות - ניסיון להתרחק מהכאב האדם עושה מאמץ מתמיד להימנע מכל דבר שמזכיר את האירוע, הוא מתרחק מרגשות ומחשבות הקשורים לאירוע, נמנע מאנשים מקומות או פעילויות שקשורים למה שקרה, ומשתדל לא להיחשף לחפצים צלילים או ריחות שמעוררים זיכרונות, ההימנעות יכולה להתרחב עם הזמן ולהגביל את החיים באופן משמעותי עד כדי כך שהאדם מוצא את עצמו מוגבל יותר ויותר בתחומים שונים בחייו מחשבות ורגשות שליליים מתרחשים שינויים במצב הרוח ובדרך החשיבה שמתבטאים באמונות שליליות על עצמי כמו זו אשמתי או אני לא שווה כלום, האשמה עצמית באירוע או בתוצאותיו, רגשות שליליים מתמשכים כמו פחד כעס בושה או אשמה, אובדן עניין בדברים שבעבר היו חשובים, תחושת ניתוק מאחרים ותחושת זרות, קושי לחוות רגשות חיוביים, והאדם מתקשה לתפקד בתחומים שאינם קשורים להישרדות בסיסית עוררות יתר - תחושה של סכנה מתמדת הגוף והמוח נמצאים במצב של כוננות מוגזמת שמתבטאת בעצבנות והתפרצויות זעם, התנהגות מסוכנת או הרסנית, ריכוז יתר על סכנות אפשריות, תגובת בהלה מוגזמת לרעשים או תנועות פתאומיות, קושי להירדם או להישאר ישנים, קושי להתרכז, ותחושה מתמדת שמשהו רע עומד לקרות בכל רגע.
מדוע ישנם תסמינים ? במהלך אירוע טראומטי המוח משחרר הורמונים שנועדו לעזור לנו להתמודד עם הסכנה ולהישרדות, אבל כשמתפתחת הפרעת פוסט-טראומה המוח ממשיך להגיב כאילו הסכנה עדיין קיימת, התוצאה היא שהאירוע לא נתפס כזיכרון מהעבר אלא נחווה שוב ושוב כאילו הוא קורה עכשיו בהווה, וזה מונע מהאדם לעבד את החוויה ולהמשיך הלאה בחייו. חשוב לזכור שהפרעת פוסט-טראומה היא תגובה נורמלית לאירוע לא נורמלי, היא ניתנת לטיפול וישנן שיטות טיפול יעילות שיכולות לעזור לאנשים להתמודד ולהחלים מהטראומה.
כדי לעמוד באבחנה של הפרעת פוסט-טראומה התסמינים חייבים להימשך יותר מחודש אחד, הם גורמים למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתפקוד החברתי התעסוקתי או בתחומי תפקוד חשובים אחרים, וההפרעה אינה מיוחסת להשפעות פיזיולוגיות של חומר כמו תרופה או אלכוהול או למצב רפואי אחר.