ניתן לחלק את הסימפטומים להתנהגויות פיזיות ולחויות נפשיות :


  התנהגויות ספציפיות סביב אוכל וגוף

: דיאטה קיצונית והגבלת מזון: לרוב מתחיל מדיאטה "תמימה" שמחריפה לכדי הגבלה משמעותית בסוגי  המאכלים ובכמויות. באנורקסיה, זהו מרכיב ליבה. 

בולמוסים והקאות/פיצוי: במיוחד בבולימיה, אך גם יכול להופיע באנורקסיה. נחווים כדחף בלתי נשלט לאכול ולאחר מכן להקיא (פיצוי) .

 עיסוק מוגבר בספורט: הופך תובעני ונוקשה, לעיתים קרובות במטרה "לשרוף קלוריות".  

 עיסוק אובססיבי באוכל ומשקל: חשיבה בלתי פוסקת על אוכל, משקל, קלוריות וצורת גוף. העיסוק באוכל ובמשקל תופס מקום דומיננטי בזהות ולעיתים ממלא את מרחב הזהות כמעט בלעדית בשלבים החריפים של המחלה. עם התבססות המחלה נהיה קושי להקשיב ולזהות צרכים פיזיים כמו רעב ושובע. .  חוויות פנימיות ונפשיות:  

תחושת "גופים זרים" או פלישה: חוויה של פסולת נפשית שהושלכה על ידי האובייקטים הראשוניים לתוך המטופל, הנתפס כ"כלי קיבול". זה יכול להיתפס כ"סוכן מפרק ומפריע" בעולם הפנימי. פיצול פנימי: תחושה של קיום חלקים פנימיים מנוגדים, כמו ה"חיה" (הדחפים, הצרכים הבסיסיים, הכאבים, הזעם) וה"יפה" (החלק הנשלט, המציית, שמנסה להתאים לאידיאלים חיצוניים). יש קושי לשלב או להיות בקשר בין החלקים הללו. פיצול זה ניתן אף להסביר בקיומן של שני קולות בראש , הקול הבריא, המבין שיש צורך באכילה לשם התקיימות וחיים והקול החולה המעוות , זה המתנגד לקול הבריא. 

חוסר דיאלוג רגשי: קושי משמעותי בהבעת רגשות וצרכים ובהכלה רגשית על ידי האחר המשמעותי (ההורים). הדבר קשור לדפוסי קשר טכניים וקונקרטיים ולא מתייחסים לחוויות רגשיות.

 רגשות וכאב נפשי נחווים לרוב כתחושות גופניות חזקות, לעיתים קרובות של לחץ, התכווצות, או כאב פיזי ספציפי. 

תחושת זיהום או לכלוך פנימי: קשורה לבולמוסים והקאות, תחושה של להיות מלא ב"גופים זרים עוינים" 

קשיחות ונוקשות: בדפוסי חשיבה והתנהגות. שאפתנות וחתירה להישגים, שיכולים מצד אחד להוות מרכיב במחלה ומצד שני לסייע בהחלמה. 

היעדר מרחב פנימי וחמלה עצמית: קושי להיות עם עצמך, לתת מקום לחוויות פנימיות, וחוסר חמלה כלפי העצמי. 

פחד מפני תלות: דחף חזק לנתק צרכים, במיוחד צרכים בסיסיים הקשורים בהזנה או בתלות באחרים. 

פחד פלישה והיעדר פרטיות: חוויה של חוסר גבולות, תחושה שאחרים "נכנסים לצלחת" או לחלל הפנימי.  

 טראומה מצטברת: הפרעות אכילה יכולות להיות תגובה לפגיעות חוזרות ונשנות בשלבים טרום-מילוליים של ההזנה הראשונית. הפרעת האכילה משפיעה ועלולה להשתלט על העצמי האנורקסיה או ההפרעה בכללותה יכולה להפוך לרכיב מרכזי ומעצב בזהות, ואף לספק תחושת הגדרה עצמית וייחודיות במצב של ערך עצמי פגוע. היא עשויה להוות ניסיון לגיבוש זהות נפרדת בפרדוקסליות

בכתיבת הסימפטומים נעזרתי במספר מאמרים העוסקים בהפרעות אכילה בנהם: 

Gianna Williams_ Reflections On Some Dynamics Of Eating Disorders_ ‘No Entry’ Defences And Foreign Bodies.pdf

ענבר שרב איפרגן סקירת ספרה של אליטה קולמן, "רעב לקשר",לשיחות 2018

פרופסור איתן בכר הפחד לתפוס מקום